שמיניסטים תלמידים ובוגרים
שאל את הרב


> > > פרשת כי תבא - תשס"ד

פרשת כי תבא - תשס"ד

מוצאים אנו בפרשה את הקללות אם ח"ו לא נשמע בקול ה' אלוקינו לשמור לעשות את כל מצוותיו וחוקותיו (על פי כח' טו'), ויחד עם זה מופיעים ענייני השמחה כמה פעמים. בפתיחת הפרשה מדובר על הבאת הביכורים לירושלים ונאמר שם "ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלוקיך ולביתך..." (כו' יא'). כידוע כל עניין הבאת הביכורים היה בטכס מיוחד מאוד ומרגש מאוד ששיאו בהבאת הביכורים לבית המקדש. הרמ' (הל' ביכורים פד' הטז') כותב "...ובשחר הממונה אומר קומו ונעלה ציון אל בית ה' אלוקינו, והשור הולך לפניהם וקרניו מצופים זהב ועטרה של זית בראשו להודיע שהביכורים משבעת המינין, והחליל מכה לפניהם עד שהם מגיעים קרוב לירושלים, והם הולכים בכל הדרך וקורין "שמחתי באומרים לי בית ה' נלך"...והחליל מכה לפניהם עד שהם מגיעים להר הבית...ואומרים הללויה הללו א-ל בקודשו..." והרמ' הי"ג פוסק "המביא ביכורים מאחר חג הסוכות ועד חנוכה אעפ"י שהפרישן קודם החג מביא ואינו קורא שנאמר ושמחת בכל הטוב ואין קריאה אלא בשעת שמחה מחג השבועות עד סוף החג". בהמשך הפרשה מדובר על וידוי מעשרות ושם נאמר "לא אכלתי באוני ממנו" (כו' יד') "מכאן שאסור לאנן" (רש"י), "האונן השרוי בצער על מות קרובו, אם הוא כהן הדיוט הרי הוא אסור בעבודה ובאכילת קדשים והוא הדין כאן, במעשר שני (וגם ביכורים ונטע רבעי) אסור לאכול אותם במצב אנינות" (רש"ר).
בהמשך מצווה התורה שעם ישראל בעברם את הירדן והקמת לך אבנים גדולות ושדת אותם בשיד" (כז' כב') ובסוף העניין "וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת לפני ה' אלוקיך" (כז' ז')
בתוך הקללות אומרת התורה  "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל" (כח' מז'). ומפסוק זה לומד הרמ' (הל' לולב פח' הטו') "השמחה שישמח אדם בעשיית המצוה ובאהבת האל שציוה בהן, עבודה גדולה היא, אבל המונע עצמו משמחה זו ראוי להפרע ממנו שנאמר תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב".
הפרשה פותחת "והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך נחלה וירשת וישבת בה" (כו' א'), ומבאר האור החיים "אמר והיה לשון שמחה להעיר שאין לשמוח אלא בישיבת הארץ על דרך אומרו אז ימלא שחוק פינו" דברי ה"אור החיים" מתבארים על פי המדרש רבה "אתא ר' שמואל ב"נ ואמר בכל מקום שנא' ויהי משמש צרה , והיה שמחה.
אולי ניתן לומר שדוקא בפרשתנו שמופיעות בה הקללות הגורמות לדכדוך ואולי ליאוש ח"ו, מדגישה התורה כמה וכמה פעמים את השמחה ללמדנו שאם נתקן דרכינו נוכל לחיות בשלמות בעז"ה והשמחה השלמה תשרה במעוננו. האדם חייב לקדש את עצמו ולרומם את עצמו כך שיגיע למצב של שמחה במצוות, שהרי "השמחה היא הרגשת השלמות הפנימית של נפש הישרה בהיותה מרגשת את יושר מהלכה וטובו" (הרב קוק עו"ר א' עמ' כט'). על כן כשאדם שב בתשובה "שמחת עוז צריכה להיות מתלבשת הנפש של כל איש אשר אור התשובה מאיר בנשמתו , אמנם צריך לבאר איך שמחת אמת זאת ונועם זיו קודש זה איננו מפר יראה, חלילה, אדרבא עוד הוא מרבה את הכוח התמציתי של הזהירות והזריזות נשמתית" (אגרות ראי"ה, שע"ח).
לצערנו יש המבלבלים שמחה שהיא רוחנית בהנאה שהיא גשמית, וכשהם נהנים הם בטוחים שהם שמחים, ולא היא. כשמביאים את הביכורים "השור הולך לפניהם", דהיינו כלי העבודה החזק שאיתו חורשים ועובדים את האדמה, "וקרניו מצופים זהב" ללמדנו שאין אנו שוללים את העושר החמרי אם הא מתוך עמל ויושר. אך לא בזה נגמר תפקידנו אלא, "עטרה של זית בראשו", שמן הזית המורה לאור תורה ודעת, כשמן המנורה שבמקדש, דהיינו שהמגמה של השור והזהב היא החכמה. במצב זה כל כוחות העולם מחוברים למגמה האלוקית וממילא "ושמחת בכל הטוב".
למדנו שעבודת ה' צריכה להיות בשמחה ובטוב לבב, ולכאורה העיקר זה הצד המעשי של המצוה, ומדוע חייבים להיות גם שמחים בעבודה זו (ומעניין שהרמ' "הרציונליסט" הגדול תובע מאיתנו את עבודת ה' בשמחה שזה חיי רגש עמוקים). אולם יש לומר שאין רצון ה' שנעבוד אותו מתוך דיכוי הכוחות שלנו, אלא אדרבא המצוות הן הביטוי העמוק של עצמיותנו אז זוהי עבודת ה' אמיתית, ולולי זה הכל מזוייף וחיצוני. והדרישה היא כפולה גם שמחה וגם טוב לבב, ומבאר הרב קוק (מוסר אביך, פא', ה') שיש אפשרות לשמחה בלא טוב לבב והיא אינה רצויה, ויש מקום לטוב לבב בלא שמחה וגם זה לא רצוי. ישנם רבים שהבינו שחייבים לעבוד את ה' בשמחה וכפו עצמם לעשות בשמחה (מעין דברי השיר המפורסם "מוכרחים להיות שמח"), אבל לא שכללו את שכלם בהדרגה מעט מעט כך שתהיה השמחה ראויה להם בעבודת ה'. א"כ אע"פ שנכנס בלב רוח שמחה אבל אין לבו טוב עליו , שאינו חפץ בשמחה זו באמת ואינה נוחה לו רק שהיא חובה עליו. ויש מצב אחר שאמנם ייטב לבבו בעבודת ה', כי יכיר שראוי לעבוד לאדון כל ית', אבל הוא לא מכיר שעבודת ה' היא מפגש עם דבר ה' שבעצם למעלה ממדרגתו ועם כל זה הקב"ה מאפשר לו להתחבר לזה, ועל דבר זה ראוי לשמוח. נמצינו למדים שהתורה תובעת מאיתנו להתחבר בפנימיות הלב עם הגודל האלוקי ואז אנו בשמחה ובטוב לבב, וזוהי באמת השלמות העצמית שלנו.
השלמות המביאה לשמחת אמת נובעת מחיבור כל כוחות החיים החמריים והרוחניים בטהרתם, ולשלמות זו אפשר להגיע רק בארץ ישראל המחברת בסגולתה חומר ורוח, ועל כן "אין לשמוח אלא בישיבת הארץ" כדברי האור החיים.
בפרק כח', א' אומרת התורה "והיה אם שמוע תשמע בקול ה' אלוקיך לשמר לעשות את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום...". כבר לעיל (פרק יא' יג') מצינו סגנון דומה "והיה אם שמע תשמעו אל מצותי אשר אנכי מצוה אתכם היום לאהבה את ה' אלוקיכם". אולי ניתן להמשיך את דרך האור החיים ולומר שצריך לשמוח בעשיית המצוות שהרי "והיה" לשון שמחה.
בשני המקומות התורה מדגישה את השמיעה שהיא הפנמה בתוכיות החיים שלנו (כמו שביארנו פעמים אחדות), ואז יש זהות של החיים והמצוות וממילא האדם שמח באמת.
מו"ר הרב צבי יהודה קוק ביאר ש"והיה" לשון שמחה משום ש"היה" זה עבר "והיה" זה עתיד, (ו' ההיפוך), העתיד הוא שלם ועליון ואילו העבר, דהיינו הממוש בפועל תמיד הוא נמוך יותר וחסר, על כן כשאדם מצליח לתת לעבר את גודל העתיד זוהי שמחה גדולה מאוד. לכן "ויהי" לשון צער, שהרי "יהי" זה עתיד "ויהי" עבר, כשהעתיד מקבל משמעות, של העבר הנמוך והקטן זהו צער גדול. מתח זה בין העתיד הגדול לבין המציאות הוא מוכרח וכדברי הרב קוק "הפסק מוכרח להיות בין תוכן האידאל המופשט של מגמת הכל ובין המתגלה ממנו בהויה בפועל... אם לא ההבדל הדרגאי הזה היתה צורת המעשה כולה מתטשטשת, ההויה לא היתה עומדת על צביונה, חוקים וגבולות לא היו נשמרים" (אורות ע"מ קלב').
תפקידנו לחבר את האידאלים העתידיים למציאות העכשוית ככל שהעולם מסוגל כבר לקלוט, ועושים אנו זאת ע"י קיום המצוות בחיבור פנימי ושלם מתוך שמיעה לדבר ה'.
דרך זו אינה יכולה להיות בבת אחת, אלא הדרגתית קמעא קמעא, ועל כן רש"י בפירוש הפסוק בפ' יא' אומר "והיה אם שמוע תשמעו, אם שמוע בישן תשמעו בחדש". דהיינו מתוך חיבור לדבר הקיים כבר יש אפשרות להתקדמות נוספת לדבר חדש, ואם זה בא מתוך שמיעה אמיתית אז "הישן יתחדש והחדש יתקדש".
כשאנו זוכים לחזור לארץ ישראל אנו מצווים להמשיך ולגדל את התורה מתוך עבודה פנימית ומתוך שמחה,  וע"י כך נזכה בע"ה ל"וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (כח' י')
הדפס עמוד
שלח לחבר
לראש העמוד
"בית אורות" הינו סימן רשום של American Friends of Beit Orot, Inc  © כל הזכויות שמורות  |  יצירת קשר  |  מפת האתר
האתר הוקם ע"י entry