שמיניסטים תלמידים ובוגרים
שאל את הרב


> > > יהודים של שבת - הרב חן חלמיש

יהודים של שבת - הרב חן חלמיש

סביב חג הפסח בולטת לה השבת באופן משונה ומעורר תמיהה.
ראשית, השבת שלנו, שבת הגדול. הטור כותב, כי אנו מכנים שבת זו בשם "הגדול" על שום הנס הגדול: "שבת שלפני הפסח קורין אותו שבת הגדול, והטעם לפי שנעשה בו נס גדול. שפסח מצרים מקחו בעשור...ופסח שיצאו ישראל ממצרים היה ביום ה'... ונמצא שי' בחדש היה שבת ולקחו להם כל אחד שה לפסחו וקשר אותו בכרעי מטתו, ושאלום המצריים למה זה לכם והשיבו לשחטו לשם פסח במצות השם עלינו. והיו שיניהם קהות על ששוחטין את אלהיהן, ולא היו רשאין לומר להם דבר ועל שם אותו הנס קורין אותו שבת הגדול". דבריו של הטור צריכים עיון, משום שאנו רגילים לציין מועד על פי התאריך בחודש, ולא על פי היום בשבוע בו הוא חל. אף כאן היה עלינו לציין נס זה בי' בניסן ולא בשבת שלפני הפסח.
שנית, התורה כינתה את יו"ט הראשון של פסח בשם שבת, מה שהביא למחלוקת גדולה עם הצדוקים: "וספרתם לכם ממחרת השבת...". מדוע שינתה התורה וכינתה יום זה בשם שבת, כשבת בראשית?
ולבסוף, בשבת אנו מזכירים בקידוש את "זכר ליציאת מצרים", ועלינו להבין את הקשר בין השבת לבין יציאת מצרים.

בלשון ה"קודים" של חז"ל ישנה משמעות עקרונית לשבת מול משמעותו של המועד:
שבת מבטאת את הקדושה שאינה תלויה במעשה האדם, קדושה הקרויה: "סגולה". כלומר, עצם  שייכותו של אדם לעם-ישראל, מקנה לו קדושה קבועה וקיימת בתוכן חייו, אף זה שאינו מודע. המועד, היום-טוב, מבטא את הקדושה התלויה באדם וקרויה: "בחירה". כלומר: קדושה הבאה לידי ביטוי דרך הבחירה במעשה הטוב, בדיבור ובמחשבה.
יכול אדם לחשוב, כי בסיסה של הברית בין ה' לישראל הינו קיום התורה ומצוותיה; ואילו כאשר עם ישראל פורק עול תורה ומנוכר לה, קיים חשש, כי ה' ינתק ח"ו את הברית. שמא "יחליפם באומה אחרת", ח"ו (עיין פסחים פז).
אמנם מבט מעמיק במהלך היווצרות הברית מסיר כל חשש. ה' לא כרת ברית עמנו בזמן שהיינו צדיקים וטהורים; אלא דווקא במעמקי שערי טומאה, בזמן שלא ניתן היה להבחין בין ביתו של מצרי לזה של ישראלי, לולא הדם שניתן על המשקוף (מבפנים – להזכיר לישראל את עצמיותם). "בשעה שבא משה ואמר לישראל בחדש הזה אתם נגאלין, אמרו לו: משה רבינו היאך אנו נגאלין וכל מצרים מטונפת מעבודת כוכבים שלנו, אמר להם: הואיל והוא חפץ בגאולתכם אינו מביט בעבודת כוכבים שלכם, אלא מדלג על ההרים ואין הרים אלא עבודת כוכבים" (שהש"ר פ"ב).
רגע היווצרות הברית (באופן ההיסתורי והגלוי) בין ה' לעמו, הינו רגע- בו אין בישראל, אלא ישראליותם! בני אברהם יצחק ויעקב! לא רוחניות גבוהה, אף לא מעשים טובים, כי אם סעיף הלאום בתעודת הזהות בלבד! וכאב הקשור לבניו, לא בשל מעשיהם, אלא בשל היותם בניו, קורא ה' לישראל בשעה קשה זו: "בני בכורי ישראל". ומכאן הלכה לדורות: "בין כך ובין כך קרויים בנים – בני אל חי" (קידושין לו).
הבחירה והאהבה לישראל בשל ישראליותם כשלעצמה, נקראת "מדרגת שבת". ומתברר, אפוא, כי מה שגרם למצריים לשתוק בשעה שישראל לקחו שה לבית אבות שה לבית (למשפחה, לישראליות), נבע מכוח סגולתם, מכוח השבת שבהם. על כן אנו מציינים את הנס דווקא ביום השבת.
כמו כן, יו"ט ראשון של פסח נקרא בתורה "שבת", משום שהראשון למועדי ישראל נבע דווקא מאותו הכוח השבתי שבנו, מהנקודה הפנימית. אכן, המעיין בתפילת המועדים יבחין, כי בשבת ישנן תוספות שכולן מדגישות את האהבה ("באהבה מקרא קודש...).

כאז כן עתה! להוי ידוע, כי מאחר והקב"ה חפץ לגאלנו, קדושת השבת שבנו משחקת לפניו, והוא באהבה מדלג על ההרים, והפעם על הרי ישראל המלאים במסירות נפש צבאית ואזרחית של אנשים נשים וטף  וכל החפצים לקיים חיים בארץ החיים.
אל ליל-הסדר נשב עם כל הבנים, נתמודד עם היום-טוב שבהם, אך נחוש את קדושת השבת שבהם. ובסיומו של הסדר נקרא את מגילת שיר השירים, ונשיר "ודילוגו עלי אהבה"!
"...ישראל אינם מוצאים שובע לנפשם, ואין להם מנוחה והם מקפצים ומדלגים כדי להגיע לשלימות מדרגתם העליונה, אמנם לא ימלט שלא יבואו לידי כשלונות ונפילות... אך אין ספק כי על דילוג זה נאמר 'ודילוגו על אהבה', אף כי אנו בעצמנו אין משיגים את סיבת ההכשלות, ה' אלוקים הוא יודע! ומה שהוא אצלנו בהסתר, יבוא לידי גילוי מפורש בזמן הגאולה, וזה רז 'מדלג על ההרים', שהקב"ה מדלג לגאול את ישראל" (הגרי"מ חרל"פ)
...אילו היה לי כוח, הייתי יוצא לשוק, ואומר "יהודים של שבת" היום, באהבה לה'!

הדפס עמוד
שלח לחבר
לראש העמוד
"בית אורות" הינו סימן רשום של American Friends of Beit Orot, Inc  © כל הזכויות שמורות  |  יצירת קשר  |  מפת האתר
האתר הוקם ע"י entry