שמיניסטים תלמידים ובוגרים
שאל את הרב


פרשת בהר

מאת הרב דני איזק
 
"וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמר, דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם ושבתה הארץ שבת לה'"
 
מפורסמת שאלת חז"ל "מה ענין שמיטה אצל הר סיני והלא כל המצוות נאמרו מסיני, אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה ודקדוקיה מסיני, אף כולן נאמר כללותיהם ודקדוקיהם מסיני כך שנויה בתורת כהנים" (לשון רש"י).
 
צריך להבין מה רוצה התורה ללמדנו בכך שהמצוות כולן ופרטיהם נאמרו מסיני, ועוד צריך להבין מדוע בחרה התורה ללמדנו ענין זה דוקא במצות השמיטה.
 
נראה לומר שהתורה באה ללמדנו את היחס שלנו למצוות, שהרי רבים מבינים שהתורה בנויה מאוסף של הלכות ומצוות שמכולם יחד נבנית התורה. לפי הבנה זו התורה היא ספר חוקים שעל פיהם אדם יחיה חיים שלמים כי הוא יודע לדייק במעשיו הן בין אדם למקום והן בין אדם לחבירו. אולם תפיסה זו היא קטנה וחלקית, אנו יודעים שהתורה קדמה לעולם והיא היתה כתובה באש שחורה על גבי אש לבנה, והקב"ה הסתכל בתורה וברא את העולם. זאת אומרת שהתורה היא היסוד האלוקי שהעולם הוא השתקפות של אותו יסוד, וכל דיני התורה וכל המצוות הם ביטויים של נשמת התורה העליונה. לפי הבנה זו בכל מצוה שאנו מקיימים אנו מתחברים ליסוד האלוקי של המצוות ושל התורה, ולא רק פועלים טכנית את הפעולות הנכונות. כך כתב הרב קוק באורות התורה (פרק ד') "בכל דבר תורה בכל דבר הלכה פרטית זורח אור העליון הבלתי מוגבל, המוסר האלוקי המוחלט הוא מוצץ (מתגלה) מכל דין פרטי".
 
במעמד הר סיני הקב"ה נגלה אלינו וכל עם ישראל התעלה למדרגת נבואה וחבור לקב"ה. במעמד הנפלא ההוא ברור היה לכולם שאין כאן רק קבלה של הדרכות מעשיות, כי לשם כך לא צריך את המעמד הנפלא, אלא כולנו התחברנו ליסוד האלוקי של התורה.
 
זה מה שהתורה מלמדת אותנו בתחילת פרשתנו. כל המצוות הכללים והפרטים הכל ניתן לנו בסיני, זאת אומרת שכל המצוות ופרטיהם הם גילוי של המקור האלוקי שנפגשנו איתו בסיני.
 
בהר סיני עם ישראל כולו התאחד כמו שנאמר "ויחן ישראל כנגד ההר" ודרשו חז"ל כאיש אחד בלב אחד, זאת אומרת שהתורה ניתנה לכל עם ישראל גברים נשים וטף ואין איש מעם ישראל שיכול להשתמט מקיום התורה ומצוותיה. (אמנם יש מצוות שאין נוהגות בכולם כגון מצוות עשה שהזמן גרמא שנשים פטורות, מכל מקום גם הנשים שייכות לכל התורה אלא שבפועל לא מצוות לעשותם).
 
התורה ניתנה במדבר סיני שהוא מקום הפקר לכל, ללמדנו שהתורה מתאימה לכולם וכל הרוצה ליטול יכול ליטול.
 
מדגישה התורה שהכללים והפרטים נאמרו מסיני ממקום ההפקר, זאת אומרת שכל התורה כולה מתאימה לכל איש מישראל ועל ידי קיומה הוא יתחבר למקור האלוקי.
 
עדיין נותרה השאלה השניה בעינה, מדוע בחרה התורה ללמדנו לימוד זה דוקא במצות השמיטה.
 
במצות השמיטה כותבת התורה פעמיים "שבת לה'" ודורש הת"כ "לשם ה' כשם שנאמר בשבת בראשית" וצריך להבין מה הלימוד שלמדנו מההשואה של שמיטה לשבת.
 
אנו יודעים שלכל אחד מאיתנו יש נשמה אלוקית והיא טהורה ואין בידינו לפגמה לגמרי, וכך מעיד כל אחד בתחילת יומו כשהוא מתכונן לצאת לפעלו ולמלאכתו, "אלקי נשמה שנתת בי טהורה היא." אמנם בכוחו של כל אחד ל"כסות" את נשמתו בכיסויים חמריים על ידי השתעבדותו לעולם החמרי החיצוני והזוהר, מחשש זה ישנם המתנתקים מחיי המעשה, אך אין זו דרך האמת. אנו מחוייבים לעסוק ביישובו של עולם והוצאתו מהתוהו שבו ועל ידי כך יתגדל שמו של ה' במציאות הממשית של חיינו. אך כיצד מתמודדים עם השעבוד של עולם החומר. לשם כך באה השבת "שבה הנפש משתחררת מכבליה הקשים ומבקשת לה נתיבות עליונות וחפצים רוחנים כפי טבעה המקורי" (לשון הרב קוק בהקדמה לשבת הארץ)
 
גם האומה כולה טבע הנשמה שלה הוא אלוקיותה, אולם מציאות החיים הממשיים בבניין הכלים הלאומיים ובישוב הארץ ופיתוח הכלכלה וחיי צבור מלאים, יכולים לכסות על נשמתה הלאומית הטהורה, לשם כך באה השמיטה שפועלת על האומה בכללה. צורך מיוחד הוא לאומה זו כי מזמן לזמן יתגלה בתוכה המאור האלוקי שלה בכל מלא זהרו. לשם כך ישנה הפסקה של החיים הצבוריים הרגילים, עניני המסחר והחקלאות משתנים, התחרות מתמתנת, החמלה והאחדות מתגברים וממילא צצה ועולה כנסת ישראל בטהרתה.
 
זוהי ההשוואה בין שבת לשמיטה.
 
הרב קוק כותב "וכשם שנאמר בשבת בראשית שבת לה' כך נאמר בשביעית שבת לה', סגולת הארץ וסגולת האומה מתאימות יחד, כשם שהאומה היא מיוחדת לרוממות אלוקית במעמקי חייה, כך הארץ, ארץ ה', היא מכשירה את העם היושב עליה".
 
בהבנת דבריו נראה לומר שהשבת היא ביטוי של סגולת האומה, השבת היא "אות ביני וביניכם", היא מיועדת רק לעם ישראל, לעומת זה גוי ששבת מתחייב בנפשו כי הוא צריך להמשיך לעמול ולעבוד, כי השביתה ממלאכה לא תוציא ממנו את הכוחות הטהורים הפנימיים. (ובאמת כשבוחנים את החברה המודרנית שבה יש פנאי רב לאדם מגלים ש"תרבות הפנאי" היא תת תרבות יצרית וחמרית). רק ישראל, שהם עם ה', הם בשביתתם בשבת יגלו את נפשותם וידעו לספר לכל העולם כי הקב"ה ברא את עולמנו וממשיך לחדשו בכל יום תמיד, וזאת משום "שהאומה היא מיוחדת לרוממות אלוקית במעמקי חייה"
 
ארץ ישראל היא איננה ארץ ככל הארצות, היא ארץ ה', היא הארץ המשפיעה על האומה כוחות חיים שעל ידיהם זוכים אנו לנבואה וזוכים אנו לתורה עליונה שהרי אין תורה כתורת ארץ ישראל, "ארץ ישראל קשורה בקשר חיים עם האומה"
 
קשר מופלא זה בין העם והארץ מלמד אותנו המדרש בין השבת לשמיטה.
 
נמצינו למדים שמצוות השמיטה מבטאת את חיי האומה בשלמות בארץ ישראל שלא מתוך השתעבדות לעבודת השדה וחיי החול אלא העלאתן למדרגת קדושה, לכן דוקא במצוה זו בחרה התורה ללמדנו את החבור של כל התורה למקורה על ידי הופעת החיים הישראלית בשלמותם.
 
ישנו ויכוח מפורסם בנוגע לשמיטה בזמננו, האם ניתן למכור את הקרקעות לגוי ועל ידי כך ניתן לעשות מלאכות מסוימות. מתוך אחריות להתפתחות הישוב בארץ ישראל התיר הרב קוק בזמנו את "היתר המכירה" המפורסם, ומאז כל שמיטה מועצת הרבנות מתירה מחדש מכירה זו.
 
השאלה היסודית היא האם שמיטה היא חובת גברא דהיינו שהיא מוטלת על האדם, או שהיא חובת חפצא דהיינו שחלותה על הארץ. אם המצוה מוטלת על הארץ הרי שאסור להעסיק גוים בעבודת הקרקע שהרי על ידיהם מתבטלת שביתת הארץ, אולם אם המצוה מוטלת על האדם מישראל אין איסור בהעסקת גוים.
 
הרב קוק טען "שצורת המצוה כך היא, שיש מצוה שתשבות הארץ ככתוב ושבתה הארץ, אלא כיון שאין שביתה של הארץ מתבטלת כי אם ע"י מה שבר חיובא עובד אותה, אבל אם נכרי שאינו מצווה על שביתה עובד אותה הרי הוא לגבי שביתת הארץ כאילו עובד אותה קוף בעלמא שאין זה ביטול שביתת הארץ".
 
הבנה זו מתאימה לתפישה שהבאנו לעיל, שסגולת האומה וסגולת הארץ מתאימות זו לזו ולכן השמיטה גם אם נאמר שהיא חובת חפצא דהיינו חובת הארץ, אך אין בטולה אלא ע"י בן ישראל.
 
ככל שנעמיק בהבנת התפקיד שלנו כעם ה' ובקשר העמוק שבין האומה לארצה, נזכה בעז"ה ליישב את כל חלקי ארץ ישראל ע"י עם ישראל כולו שישוב לאדמתו. אז נקיים את מצות השמיטה בשלמותה, והאידיאל של חיי האומה יתגלה בבליטה ובשלמות.
הדפס עמוד
שלח לחבר
לראש העמוד
"בית אורות" הינו סימן רשום של American Friends of Beit Orot, Inc  © כל הזכויות שמורות  |  יצירת קשר  |  מפת האתר
האתר הוקם ע"י entry