שמיניסטים תלמידים ובוגרים
שאל את הרב


פרשת קורח

מאת הרב דני איזק
 
קורח ועדתו נקהלים על משה ואהרון באמרם "כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו על קהל ה' ".
 
דברי קורח אלו מזכירים לנו את דברי הפסוק (ויקרא י"ט, ב') "דבר אל כל עדת בני ישראל קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלוקיכם". התורה מדגישה שיש ציווי והבטחה שכל עם ישראל כולו יהיה קדוש.
 
עוד מצינו (שמות כ"ה, ח') "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", הרי באמת שהשכינה בתוך האומה. א"כ אלו ממש דברי קורח שכל העדה קדושה ובתוכם ה'.
 
גם המסקנה שמסיק קורח מדברים אלו יש בה הגיון. אם כל העדה קדושים א"כ מדוע צריך "מתווכים" שיעמדו בין ישראל לבין הקב"ה בהקרבת הקרבנות. מדוע שלא יוכל היחיד להקריב את קרבנו ולבטא את מחשבותיו ואת אישיותו הפרטית בעבודת המקדש.
 
גם כנגד משה טוען קורח, שהרי כולם קדושים וא"כ מדוע יבוא אדם אחד, גדול ככל שיהיה ויכתיב לכולם את דרך עבודת ה'.מדוע לא יוכל כל אחד להגיע לשלמות עבודת ה' שלו מתוך קישורו האישי והישיר עם הקב"ה שהרי כולם קדושים ובתוכם ה'.
 
מתוך קו מחשבתי זה מגיע קורח לשאלות המפורסמות המובאות במדרש רבה, "קפץ קורח ואמר למשה טלית שכולה תכלת מהו שתהא פטורה מן הציצית, ואמר לו חייבת בציצית. א"ל קורח טלית שכולה תכלת אינה פוטרת עצמה ד' חוטים פוטרים אותה? בית מלא ספרים מהו שיהא פטור מן המזוזה ,א"ל חייב במזוזה. א"ל קורח, כל התורה כולה אינה פוטרת את הבית פרשה אחת שבמזוזה פוטרת את הבית? א"ל דברים אלו לא נצטוית עליהם ומלבך אתה בודאם".
 
רואים אנו שמתוך טעות שנראת לנו כטעות "תמימה" מגיע קורח לטענה החמורה שמשה לא נצטוה מפי ה' על התורה ומצוותיה אלא "המציא" אותה בעצמו.
 
הטעות הבסיסית של קורח היא שאומנם כל העדה כולם קדושים, אך עדיין יש הבדלים בין שבט אחד למשנהו ובין איש לרעהו, וכל אחד צריך לדעת את תפקידו על פי הכשרונות והתכונות שהקב"ה חנן אותו, ואם אדם ינסה ללכת שלא על פי תכונותיו הוא מפספס את התפקיד האלוקי שלו.
 
גילוי קדושת האומה בפועל, תלוי בכך שכל הכוחות הישראלים, הן המוכשרים לעניינים הרוחנים, והן המוכשרים לעניינים החומריים, כולם יכוונו למטרת גילוי קידוש שם ה' בעולם, וכך כל הכוחות מתחברים ומתאגדים למטרה הגדולה של עם ישראל. בדרך זו אין צרות עין בין קבוצה אחת לרעותה ובין איש לרעהו, אלא אדרבא "איש לרעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק". אדרבא כולם יעודדו את המנהיג שיקח עליו אחריות וינהיג את העם, כי אין כאן צד של כבוד ושררה אלא אדרבא חובה ואחריות והכל נעשה לטובת העם. כמו כן עם ישראל יתבע מהכהנים להתקדש בקדושת הכהונה כדי שהקרבנות יתקבלו ברצון. ודאי שברור שמשה אמת ותורתו אמת ואין שום הרהור אחריו כמו שהעידה עליו התורה "פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות".
 
וכך כותב הרב קוק זצ"ל על תפקיד האומה הישראלית," צריך להקים ציבור אנושי גדול אשר "ישמור את דרך ה' לעשות צדקה ומשפט", וצורך זה נובע מההכרה הברורה והעזה והתביעה המוסרית הכוללת והרמה, להוציא את האנושיות מתחת סבל נורא של צרות רוחניות וחומריות... למלואה של שאיפה זו צריך דווקא שציבור זה יהיה בעל מדינה פוליטית וסוציאלית וכסא ממלכה לאומית, ברום התרבות האנושית, והאידיאה האלוקית המוחלטת מושלת שמה ומחיה את העם והארץ במאור חייה" (אורות עמ' קד').
 
לפי זה טעה קורח טעות יסודית בתפקידה של האומה. טעות זו באה לידי ביטוי בשאלתו את משה האם טלית שכולה תכלת חייבת בציצית. עיון בפרשת הציצית מלמד אותנו שהתורה מדגישה שיהיה גם תכלת וגם לבן, וכן שהפרשה מדגישה פעמיים את זכירת המצוות. "...וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' ועשיתם אותם" ואחר כך חוזרת התורה וכותבת "למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי..."
 
מבאר הנצי"ב ששתי זכירות הללו אחת של לבן והאחת של תכלת,  באים לשני אופני הנהגת האדם מישראל. האחד לרוב בני האדם העוסקים בענייני פרנסה ומ"מ עליהם לשמור את המצוות בדביקות ובדיקנות. האופן השני הוא למי שמופרש לעבודת ה' ומתבודד ושוקע באהבת ה', גם הוא חייב לשמור את המצוות בדקדקנות ולא לבטל או לשנות מהמצוות בשביל דביקות בקב"ה. לכן ציותה התורה לעשות שני מיני חוטים. הסוג הראשון חוטי הכנף ממין הכנף וזה לרוב בני האדם והסוג השני חוטי תכלת.
 
קיום האומה בשלימות תלוי בחיבור בין סוגי האנשים השונים הללו, ומי שמתחכם וטוען שיש לו טלית שכולה תכלת ולכן אינו זקוק לציצית, הוא מתנתק מרוב חלקי האומה ומתוך כך בא לזלזול במצוות.
 
מתוך הזלזול בשלמות האומה על כל מרכיביה מגיעים בקלות למחלוקת שהיא נוראה. וכך כותב הרב קוק "אין קץ לרעות הגשמיות והרוחניות של התפרדות האומה לחלקים, זאת היא ממש מחשבה של עבודה זרה כללית " (אורות עמ' עג'). הביטוי שמשתמש בו הרב קוק הוא מזעזע. אומנם מי שמבין את יעודו של עם ישראל כמגלה את האחדות האלוקית, כמו שאנחנו מתפללים במנחה בשבת "אתה אחד ושמך אחד" ומי מגלה זאת "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ", ולכן כשפוגמים בגוי אחד דהיינו באחדות האומה יש חסרון בגילוי שם ה' האחד בעולם. אז מתעוררות מחשבות של שניות ופירוד שהם מחשבות של עבודה זרה.
 
חז"ל אומרים על קורח "שפיקח היה ומה ראה לשטות זו, עינו הטעתו ראה שלשלת גדולה יוצאת ממנו, שמואל שקול כנגד משה ואהרון.  אמר קורח בשבילו אני נמלט...ולא ראה יפה לפי שבניו עשו תשובה, ואילו משה כן היה רואה נכון".
 
מדברי חז"ל אלו אנו למדים שאמנם היה קורח פיקח גדול אך היה חסר במידותיו. אדם פיקח שמקולקל במידותיו הנזק שהוא יכול לגרום הוא נזק אדיר.
 
גם משה וגם קורח ראו את צאצאי קורח, אולם קורח מתוך קילקול המידות חשב רק על עצמו ולכן היה בטוח שהוא האיש שהקב"ה יבחר בו. אולם אם היה בעל ענוה ובעל ובעל מידות היה קורח מעלה אפשרויות אחרות שהן אמיתיות יותר. משה שלא רק פיקח היה אלא גם צדיק ובעל מידות הוא זה שראה נכון.
 
(מעין הדברים הללו מוציאים אנו אצל המן הרשע.כשאחשורוש שואל אותו "מה לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו" אומר המן בלבו "למי יחפץ המלך לעשות יקר יותר ממני". הגאווה  ושגעון הגדלות של המן היא זו שהפילה אותו).
 
חז"ל למדונו שמחלוקת לשם שמים סופה להתקיים ומחלוקת שאינה לשם שמים אין סופה להתקיים ואיזו היא מחלוקת לשם שמים זו מחלוקת שמאי והלל, ומחלוקת שלא לשם שמים זוהי מחלוקת קורח ועדתו.
 
וכבר עמדו רבים על הסיפא של המשנה, מדוע לא כתוב שמחלוקת שלא לשם שמים היא מחלוקת קורח ועדתו עם משה. אלא שאחת הראיות שהמחלוקת היא שלא לשם שמים , היא שאותה כת רבה ונחלקת גם בינה לבין עצמה, א"כ אין כאן רק מחלוקת על משה, אלא יש מחלוקת בתוך קבוצת קורח ועדתו.
 
מחלוקת לשם שמים סופה להתקיים כי כל אחד מהצדדים מגלה זוית מסוימת של האמת, ובחיבור כל השיטות האמת מתגלה בשלמותה. וזהו שתלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, יש כאן ריבוי של דעות שחיבורם היא השלמות וזהו השלום האמיתי. אמנם תלמיד חכם הוא לא "ידען" בלבד, אין הוא חמור נושא ספרים, אלא קודם כל הוא בעל מידות ודרך ארץ קדמה לתורה. אמנם אם יש אדם היודע תורה אך מקולקל במידותיו צריך להתרחק ממנו כי הוא יכול לגרום נזק גדול מתוך חכמתו ופיקחותו.
 
בשנים האחרונות צצו "מנהיגים" פיקחים מאוד היודעים לנתח כל דבר בניתוח אנאליטי, אך תוכם לא כברם, והם בעלי גאוה, והנזק שהם גרמו הוא אדיר וד"ל.
 
אנו מצפים ל"צמח דוד עבדך", ששילב באישיותו את החכמה והפיקחות עם הענוה והצניעות באומרו "אנוכי תולעת ולא איש", והוא שיגאל אותנו גאולה שלמה.
 
 
הדפס עמוד
שלח לחבר
לראש העמוד
"בית אורות" הינו סימן רשום של American Friends of Beit Orot, Inc  © כל הזכויות שמורות  |  יצירת קשר  |  מפת האתר
האתר הוקם ע"י entry