שמיניסטים תלמידים ובוגרים
שאל את הרב


> > > פרשת בראשית - תשס"ו

פרשת בראשית - תשס"ו

בפרשת בראשית למדים אנו את מהלך יצירת העולם כמו שאנו מכירים אותו, דהיינו הצד הגלוי של העולם. אולם מבין הדברים יכולים אנו ללמוד מעט מזעיר מהתכנית האלוקית המקורית שהיתה קיימת לפני המימוש הגלוי שבבריאה.

הפסוק הראשון פותח ב"בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ". מבאר רש"י: "ולא נאמר ברא ה', שמתחילה עלה במחשבה לבראותו במידת הדין ראה שאין העולם מתקיים הקדים מדת הרחמים  ושתפה למידת הדין, היינו דכתיב, 'ביום עשות ה' אלוקים ארץ ושמים'". א"כ המגמה המקורית היתה לברוא את העולם במידת הדין, אך בפועל אין העולם מסוגל להתקיים בצורה זו, לכן שיתף רחמים ודין. אולם המגמה הראשונית היא חשובה מאוד והיא תתבטא בעולם כשהעולם ישתלם.

ביום השלישי לבריאת העולם נאמר: "ויאמר אלוקים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עושה פרי למינו..." (א', יא') ואילו במימוש נאמר "ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו ועץ עושה פרי אשר זרעו בו למינהו וירא אלוקים כי טוב" (א', יב').

מבאר רש"י: " עץ פרי שיהא טעם העץ כטעם הפרי, והיא לא עשתה כן, אלא "ותוצא הארץ עץ עושה פרי", ולא העץ פרי, לפיכך כשנתקלל אדם על עונו נפקדה גם היא על עונה ונתקללה".

מפורסמים דבריו של הרב קוק על חטא הארץ (אורות  התשובה ו' ז'). "מתחילת הבריאה  (= התוכנית האלוקית המקורית לפני מימושה בעולם) ראוי היה טעם העץ להיות גם הוא כטעם הפרי, כל האמצעים המחזיקים איזו מגמה רוחנית גבוהה כללית ראויים היו להיות מוחשים בחוש נשמתי באותו הגובה והנועם, שעצם המגמה מורגשת בו כשאנו מציירים אותה, אבל טבע הארץ, התנודדות החיים, ולאות הרוחניות כשהיא נסגרת במסגר הגופניות, גרם שרק טעמו של  הפרי של המגמה האחרונה , האידאל הראשי, מורגש הוא בנעמו והדרו. אבל העצים הנושאים עליהם את הפרי, עם כל נחיצותם לגידול הפרי, נתעבו ונתגשמו ואבדו את טעמם, זהו חטא הארץ, שבעבורו נתקללה כשנתקלל גם האדם על חטאו".

בעולמנו אנו מכירים אמצעי ותכלית. ודאי שהחשוב לנו הוא התכלית, ואם היינו יכולים להגיע לתכלית  בלא האמצעי לא היה חסר לנו דבר. במבט זה רוב הבריאה היא בעצם מיותרת, היא בדיעבד. כיון שאין אפשרות להגיע אל הפרי בלא העץ המגדלו, אנו צריכים עצים, אך במובן המוחלט אין צורך בעץ כלל. דבר זה מתבטא בצורת מטבע ברכות הנהנין. אנו מברכים בורא פרי העץ כשאנו אוכלים פירות, ואין אנו מברכים בורא עץ על העץ עצמו. זהו חטא הארץ. הקב"ה אמר שגם העץ יהיה לו טעם של פרי, דהיינו שגם  באמצעים נחוש את המגמה הרוחנית הגבוהה הכללית" כלשון הרב.

אולם המציאות העולמית עדיין אינה מסוגלת לקבל את המגמה האידאלית הזו, ובפועל נוצר עץ עושה פרי.

אמנם זהו סדר הבריאה. זהו סדר הופעת הדברים העליונים בתוך עולם נעלם וחסר (עולם= נעלם). כך כותב הרב קוק (אורות עמ' קל"ב) "הפסק מוכרח להיות בין תוכן האידיאל המופשט של מגמת הכל ובין המתגלה ממנו בהויה בפועל. אם לא ההבדל הדרגאי הזה היתה צורת המעשה כולה מתטשטשת,  ההויה לא היתה עומדת על צביונה, חוקים וגבולות לא היו נשמרים". דהיינו שאין אפשרות להוריד ולגלות בבת אחת את האידיאלים המופשטים. הכלים העולמיים אינם מסוגלים לקלוט את אותו אור גדול ועליון. אמנם יש תועלת גדולה בהגדרה ובהופעה המעשית של האידיאלים הנשגבים. "הם מקבלים יתרון מעשי ותפיסת יד של פעולה על ידי הגדרתם". דהיינו שאפשר לפעול ולהבין את האידיאלים הנשגבים כשהם מוגדרים בעולמינו, ואילו בצורתם המופשטת אין לנו בהם תפיסה. אין דרך אחרת לגילוי שם ה' העליון בתוך מציאות העולם, וזוהי הדרך היחידה והטובה להופעת האידיאל הנצחי בתוך ההויה העולמית.

הדברים מדוייקים בפסוקים. בפס' יב' (שהוא הפסוק שממנו למדו חז"ל על חטא הארץ) נאמר "וירא אלוקים כי טוב". לכאורה כשיש חטא לא שייך לומר "כי טוב". אולם לפי מה שלמדנו, שזהו הסדר היחיד שעל ידו אפשר לחבר בין האידיאלים המוחלטים לבין מציאות העולם, על כן "וירא אלוקים כי טוב".

אין ספק שהציווי האלוקי "עץ פרי עושה פרי" עתיד להתגלות ואין דבר שהולך לאיבוד.  ממשיך הרב קוק

(אורות התשובה, שם) וכל  פגם סופו לתיקון. ע"כ מובטחים אנו בברור שיבואו ימים שתשוב הבריאה לקדמותה וטעם העץ יהיה כטעם הפרי, כי תשוב הארץ מחטאה וארחות החיים המעשיים לא יהיו גורמים לחוץ (=לחצוץ)בעד הנועם של האור האידיאלי".המציאות העולמית החסרה והמסובכת תגיע בלא ספק למגמתה השלמה. היכולת לתקן את העולם, ולהרחיב את הכלים הטבעיים כך שיהיו מסוגלים לקלוט אור אלוקי עליון, תלויה באדם. האדם צריך להתעלות ולהתקדש בחייו וע"י כך יעלה את העולם כולו איתו.

אותה בעיה של מימוש אידיאלים נשגבים במציאות העולמית שהיתה ביסוד הבריאה, קיימת בצורה מוקטנת בהרבה, במצבים שונים. ישנם אנשים אידיאליסטים שמימוש רעיונותיהם נתקלים בקשיים מציאותיים. ישנם גם מקרים של ציבור גדול אידיאליסטי ואכפתי שרוצה לקדם מגמות גדולות ואמיתיות ונתקל בהתנגדות של אנשים בעלי תפיסות עולם קטנות שאינם רואים את צד ה' בעולם. אל לאותם יחידים או לאותו ציבור להתפס ליאוש. צריכים להתבונן ביסודו של עולם, בבריאת העולם, ולהבין שכך הם סדרי הדברים.

בטוחים אנו שהמגמה האלוקית תתממש ותתגלה, וזה תלוי בנו ובמעשינו.

רש"י (על  פי חז"ל) אמר "לפיכך כשנתקלל אדם על עונו נפקדה גם היא על עונה". לכאורה מדוע יש לקשור בין חטא הארץ לחטא האדם, כך  כשבעונשו של האדם יש גם עונש לאדמה?

הרב קוק (אוה"ק ג' עמ' קמ')  מבאר "חטא אדם הראשון שנתנכר לעצמיותו, שפנה לדעתו של נחש, ואבד את עצמו, לא ידע להשיב תשובה על שאלת איכה, מפני שלא ידע את נפשו, מפני שהאניות האמיתית נאבדה ממנו". דהיינו האדם "מזייף", הוא לא חי את עצמיותו האמיתית, הוא לא מגלה בפועל את האידיאליות האלוקית.

גם חטא הארץ דומה. "חטאה הארץ, הכחישה את עצמיותה, צמצמה את חילה, הלכה אחרי מגמות ותכליתות, נשאה עיין מחוץ לה". דהיינו שאם הארץ היתה מסוגלת להביע את עצמיותה לא היה חסרון בטעם העץ. גם הארץ "זייפה", היא הלכה אחרי התכלית, ולכן לא ביטאה את עצמיותה. חטא הארץ וחטא האדם גרמו שהעולם כולו חי בזיוף, חי בחיצוניות ולא במבט פנימי. שורש חטאם הוא דומה ועל כן נתקללה הארץ בקללת האדם.

אחרי שאדם וחוה אכלו מעץ הדעת נאמר "ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי ערומים הם, ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגורות" (ב', ז') על שאלת הקב"ה "איכה" ענה האדם: "ויאמר את קולך שמעתי בגן, ואירא כי עירום אנוכי ואחבא" (ב' י'). מדוע רק לאחר החטא  הם מתביישים ומדוע רק אז הוא מתחבא מהקב"ה? אלא שלפני החטא (=החטאת המטרה), האדם חי חיים שלמים יותר. גם הגוף הוא אלוקי, ולא רק הנשמה. על כן אין צורך בהסתרת גופו אך לאחר החטא, האור האלוקי ניכר רק בנשמה, אך בגוף ישנה הסתרה. הגוף נראה כמציאות חומרית שאין בה אור אלוקי, על כן צריכים לכסות את הגוף. לפני החטא הגוף עצמו היה לבוש של הנשמה, ולאחר החטא הגוף הפך למסתיר את הנשמה. הבגדים שאנו לובשים מאפשרים לנו להתיחס אל החלק הרוחני שלנו, ולא להתמקד בחלק החיצוני – הגופני.

אנו נתבעים לתקן את חטא הארץ ואת חטא האדם. אנו נדרשים להביא את המציאות כולה לאותה מגמה מקורית שעלתה במחשבתו של הקב"ה ביסוד הבריאה. הדרך לכך תלויה במבט פנימה. אם נתבונן באלוקיות של החיים וההויה, ונדחה את הזוהר החיצוני של הגוף והחומר ע"י שנחיה חיי צניעות, נזכה לראות את הזוהר האמיתי של העולם, את  הזוהר האלוקי.

הדפס עמוד
שלח לחבר
לראש העמוד
"בית אורות" הינו סימן רשום של American Friends of Beit Orot, Inc  © כל הזכויות שמורות  |  יצירת קשר  |  מפת האתר
האתר הוקם ע"י entry