שמיניסטים תלמידים ובוגרים
שאל את הרב


> > > פרשת נח - תשס"ו

פרשת נח - תשס"ו

"ותשחת הארץ לפני האלוקים ותמלא הארץ חמס" (ל' יא'). "לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל" (רש"י). דור המבול שעליו נאמר "וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ, וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום" (ו', ה'), היה דור מקולקל ופגום וחטא בעריות ובע"ז בכל אופן חתימת הדין היתה על הגזל. ההתרגלות להשיג ממון ללא מאמץ והזלזול באחר ובחלש, הם יסודות מקולקלים. חברה שלמה שחיה בנורמות הרסניות כאלו יגרמו נזק בלתי הפיך לעולם, על כן "והנני משחיתם את הארץ".

לעומת דור המבול החמסן והנצלן אנשי דור הפלגה נראים כאנשים יצרניים וחרוצים. "ויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם" (יא' ב'). בפרקי דר' אליעזר (פ' כד') נאמר: " ר' פנחס אומר, לא היו שם אבנים לבנות את העיר ואת המגדל. מה היו עושים היו מלבנים לבנים ושורפים אותם כיוצר חרס עד שבנו אותו גבוה שבעים מיל. ומעליות היו לו ממזרחו וממערבו, אלו שהיו מעלים את הלבנים היו עולים ממזרחו ואלו שהיו יורדים היו יורדים ממערבו". דור הפלגה נתקלו בבעיה שלא היו אבנים לבנות בתים. הם לא יצאו למסע מלחמתי לכבוש ולגזול בתים של אחרים, אלא הם פיתחו טכנולוגיה מתקדמת וניצלו את הכשרון האנושי ביושר ובהגינות. במבט שטחי זוהי חברה איכותית ומתקדמת ומדוע הקב"ה בלל את שפתם והפיצם משם על פני כל הארץ?

לאחר שהאדם נברא ביום השישי הקב"ה מברכו. "ויברך אותו אלוקים ויאמר להם אלוקים פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה..." (א' כח'). מבאר הרמב"ן: וכבשוה – נתן להם כח וממשלה בארץ לעשות כרצונם בבהמות ובשרצים ובכל זוחלי עפר, ולבנות ולעקור נטוע ומהרריה לחצוב נחושת וכיוצא בזה...". א"כ האדם מצווה מהקב"ה לנצל את המחצבים הטבעיים ולפתח את העולם על ידם. האדם מצווה לחצוב נחושת וודאי שעם  נחושת זו הוא יצור כלים חדשים וכדומה, וע"י כך העולם ישתכלל.

כך למדנו גם בתנחומא (פר' תזריע) "שאל טורנוסרופוס הרשע, איזה מעשים נאים של הקב"ה או של בשר ודם? אמר לו ר' עקיבא של בשר ודם. אמר לו  טורנוסרופוס הרשע, ראית השמים והארץ, יכול האדם לעשות כיוצא בהם. אמר לו ר"ע אל תאמר לי בדבר שהוא למעלה מן הבריות שאין שולטים עליו, אלא אמור דברים שהם מצוים בבני אדם אמר לו, למה אתם מולים? אמר לו, אני הייתי יודע שעל דבר זה אתה שואלני ולכך הקדמתי ואמרתי לך שמעשה בני אדם נאים משל הקב"ה. הביא לו ר"ע שבלים וגלוסקאות (בזה הראה לו ר"ע  שהעוגות שהן מעשה האדם נאות מאשר השבלים). אמר לו טורנוסרופוס הרשע אם הקב"ה רוצה במילה למה אינו יוצא מהול ממעי אמו? אמר לו ר"ע ולמה טיבורו יוצא עמו והוא תלוי בבטנו ואמו חותכתו? ומה שאתה אומר למה אינו יוצא מהול, שלא נתן הקב"ה המצוות אלא לצרף האדם בהם, לכך אמר דוד כל אמרת אלו-ה צרופה". בעיון במדרש מתברר דבר מעניין. ר' עקיבא משוה בין המעשה האנושי הטבעי (=גלוסקא), לבין המצוות שנצטוינו מהקב"ה. מזה למדים אנו שכמו שהקב"ה תובע מאיתנו לשכלל ולקדם את עולמנו הרוחני, כך אנו מצווים לפתח את העולם מבחינה חומרית. טורנוסרופוס  הקשה ממצות המילה, שבעשיתה  כביכול אנו "מתחכמים" כנגד הבריאה האלוקית, ר"ע עונה לו שמצוות המילה, המגדירה את האדם מישראל, מבטאת את האחריות שלנו על קידומו של העולם שהקב"ה בראו.

פרשתנו פותחת "אלה תולדות נח, נח איש צדיק תמים היה בדורותיו, את האלוקים התהלך נח" (ו' ט').  גם אצל אברהם אנו מוצאים פסוק דומה. "ויהי אברם בן תשעים שנה ותשע שנים, וירא ה' אל אברם ויאמר אליו אני א-ל שדי התהלך לפני והיה תמים" (יז', א'). גם בנוח וגם באברהם מוצאים אנו תמימות והתהלכות עם ה'. אולם ישנו הבדל בולט. אצל נוח הוקדמה התמימות להתהלכות את ה', ואילו אצל אברהם קודם נאמרה ההתהלכות ואח"כ התמימות.

למדנו באבות דר' נתן (פב'): תמים – מלמד שנח נולד מהול".

במס' נדרים לב. כתוב "תניא רבי אומר גדולה מילה שאין לך מי שנתעסק במצוות כאברהם אבינו ולא נקרא תמים אלא על שם מילה, שנאמר התהלך לפני והיה תמים וסמוך ליה ואתנה בריתי ביני ובינך". נמצינו למדים  שדוקא אותה מצווה "המתחכמת", היא זו שעושה אותנו שלמים ותמימים.  נח נולד מהול, הוא קיבל במתנה את שלמותו, ורק מתוך כך הוא הצליח להתהלך את האלוקים. לעומתו אברהם, אבי האומה הישראלית, קודם פעל מכוחו ומיוזמתו, הוא התהלך לפני האלוקים ומתוך מעשיו הגיע ל"והיה תמים". טורנסורופס הרשע הוא "בן נח", הוא אינו מסוגל להבין את מצוות המילה. אולם אנו בני בניו של אברהם מצווים על המילה ועל פיתוח של העולם ברבדיו השונים.

הרב קוק כותב (אוה"ת פט' סה') "צריך להרחיב ולחדש בכל חדושי העולם, בדברים טבעיים ובמלאכות, כי כל פעל ה' למענה, וצריך להיות אוהב את הבריות ורוצה בקיום ובשכלולם, ודעה זו מביאה לאהבת השי"ת".

לפי דברינו אלה צריכים להבין מה חטאו אנשי דור הפלגה. הרמב"ן (ויקרא יט' יט') כותב   איסור כלאיים. "הטעם בכלאיים כי ה' ברא המינים בעולם בכל בעלי הנפשות בצמחים ובבעלי נפש התנועה, ונתן בהם כוח התולדה שיתקיימו המינים בהם  כל זמן שירצה הוא יתברך בקיום העולם, והמרכיב שני מינים משנה ומכחיש במעשה בראשית כאילו יחשוב שלא השלים הקב"ה בעולמו כל הצורך ויחפוץ הוא לעזור בבריאתו של עולם להוסיף בו בריות, והמינים בבע"ח לא יולידו מין בשאינו מינו...ויש שמוסיף בטעם הכלאיים כי הוא שלא לערבב הכוחות (הרוחניים) המגדלים הצמחים להיות יונקים זה מזה, כמו שאמרו בב"ר אמר ר' סימון אין לך כל עשב ועשב מלמטה שאין לו מזל ברקיע ומכה אותו ואמר לו גדל", אצל דור הפלגה נאמר "ויהי בנסעם מקדם" דורש המדרש רבה (לח' יז') נסעו מן מדינחא למיזל למדינחא? (=איך יתכן שנסעו ממזרח – מקדם, בלכתם עדיין למזרח שהרי בקעה זו בצד מזרחו של עולם), אמר ר' אליעזר בר' שמעון הסיעו עצמם מקדמונו של עולם, אמרו אי אפשי לא בו ולא באלוקותו". למדים אנו שיש שכלול בעולם שהוא עבודת ה', ויש שפעולה זו היא הכחשת הכוחות הרוחניים של הטבע. יש החושבים שהקב"ה לא הצליח לבנות עולם שלם ועל כן הם מפתחים אותו. כוונים אלו הם כפירה והם "נסיעה מקדמונו של עולם". אלו הם השכלולים של דור הפלגה, וכן המרכיבים כלאיים כופרים בקב"ה.

יש בפעולות מוגדרות במהותן כמרידה בקב"ה (כגון כלאיים).  המחשבות והמגמות של האנשים היוצרים אינן מעלות ואינן מורידות, כי הן אסורות. אולם ישנן פעולות המשכללות את העולם ויכולות להיות טובות אולם המחשבה והמגמה העומדת בשורשן הן מקולקלות. על דור הפלגה נאמר שרצו לבנות מגדל וראשו בשמים "ונעשה לנו שם". הם רוצים להיות מפורסמים. הם רוצים שכל העולם יכיר בעצמתם ובחכמתם. בכך הם נלחמים בקב"ה. כך נאמר בב"ר (לח' ו') "אמרו לא כל המנו (של הקב"ה) לבור לו את העליונים וליתן לנו את התחתונים, אלא בואו ונעשה לנו מגדל ונעשה עבודת כוכבים בראשו וניתן חרב בידה ותהא נראית עושה עמו מלחמה".

את מעשיהם של דור הפלגה צריך לבחון בעיון פנימי, בברור המחשבה הנסתרת שלהם. על כן נאמר "וירד ה' לראות את העיר ואת המגדל, אשר בנו בני האדם" (יא' ה'). מהי הירידה שהקב"ה יורד? אלא מעשיהם צריכים ברור. בצד החיצוני ניתן להאמר שהם צדיקים וטהורים הפועלים לשכלל את עולמו של הקב"ה כך שיהיה שלם יותר. אולם מאידך יכול להיות שהם כופרים בקב"ה ונלחמים בו, על כן יורד הקב"ה ונכנס לפנימיות הפעולות, ואז מתברר שהם נוסעים מקדמונו של עולם והם מנסים להשתלט על העולם ולכפור בקב"ה.

אנו ממשיכי דרכו של אברהם, ומביני דבריו של ר"ע,  יודעים שצריכים לפתח את העולם ולשכללו וזהו קדוש ה'. לשם זה אנו צריכים להעמיד אנשים בעלי שאר רוח העובדים את ה' בשלימות ומתוך כך יהיו אנשי מעשה ומדענים הפועלים עם א-ל בבנין העולם.

הדפס עמוד
שלח לחבר
לראש העמוד
"בית אורות" הינו סימן רשום של American Friends of Beit Orot, Inc  © כל הזכויות שמורות  |  יצירת קשר  |  מפת האתר
האתר הוקם ע"י entry