שמיניסטים תלמידים ובוגרים
שאל את הרב


> > > פרשת ויצא - תשס"ז

פרשת ויצא - תשס"ז

היה צורך להעמיד שופט מכל שבט ושבט על מנת לגלות את יחודיותו של השבט. כך יתבטאו שנים עשר הכוחות הישראליים. אך לבסוף צריך לקום מלך אחד המאחד את האומה כולה לגוף אחד, לאורגן אחד שלם.

במשך הגלות נשכחו השבטים וכיום אין אנו יודעים את יחוסנו השבטי. מבאר הרב קוק (אורות עמ' מג' כז'): "שכחת השבטים ליחוסם היא הכנה לאחדות האומה. על ידי הזכרון של חלוק השבטים היה הגלות גורמת, שכל שבט יחולק ויפרד לגמרי מכללות האומה וארס הנוכריות היה חודר בחלקים המיוחדים והבדידים".

מבאר הרב, שאם בגלות כל שבט היה עומד בפני עצמו, היתה ח"ו האומה נחלקת ולא מסוגלת להתמודד עם הרוח הטמאה והזרה של אומות העולם בהם אנו מתערבים. אך למצב ההכרחי הזה יש גם מחיר. ממשיך הרב: " אמנם ע"י השכחה הזאת של ההתפרטות נתרבה הבלבול והערבוב, לא רק התפלות המיוחדות והראויות לכל שבט ושבט בפני עצמו בתקון העולם, נתבלבלו,כי אם כל ערכי החיים, הפנימיים והחיצוניים, כל צביוניהם של ההרגשות, הלמודים, המנהגים וההדרכות". לכל שבט יש שער מיוחד לתפילתו המיוחדת וזה נתקפח ע"י שכחת  השבטים את יחוסם העצמי. לכל שבט יש ערכי חיים המייחדים אותו. יש לו הרגשות ולימודים מיוחדים. כל זה נפסד. אין ספק שמצב זה "מסב צרה ויגון". אמנם זוהי רק  צרה ויגון ארעי, אבל  בפנימיות החיים חיה היא הנשמה הכללית שנתעוררה הרבה ע"י מחיית הקוים הפרטיים". דהיינו שבגלל הבטול הזמני של הקוים הפרטיים המייחדים כל שבט, נתעוררה הנשמה הכללית של האומה.

אין ספק שנשמה זו צריכה להיות בשלמותה, ומתוכה יוכלו להבנות ולהמשך הקוים הפרטיים. על כן "מתוך האחדות  הבלולה, המלאה ערבוב וחסרון סדור (=בגלות), יצא לאור תוכן חיים מתוקן ומסודר, שיגלה ויראה בהופעת אור חיים של גאולה וישועה, וישראל ישוב על מכונו וכח שבטיו ישוב אליו באחדות הרמונית".

בתהליך הגאולה יחוברו מחדש שתי הבחינות הכללית והשבטית בהרמוניה אמיתית הנותנת את התועלת של כל צד.  מסיים שם הרב "ומזבח ה' ההרוס יבנה עוד פעם על ידי שנים עשר אבנים". זהו מזבח אחד, אך הוא בנוי משנים עשר אבנים. המזבח הוא הביטוי לעבודת ה' השלמה שאנו עובדים את ה'.

לעייל הבאנו בשם רבנן ש"ואני אם מתאחות ב' אבנים זו לזו יודע אני שאיני יוצא הימני פסולת". דהיינו ששורש האומה צריך להיות אחד ממש. אין האומה נבנית מריבוי פרטיה, אלא אדרבא מנשמת האומה האחת מתפרשת ומתגלית האומה. כך כותב הרב  (אגרות א' עמ' ע'): "מהצד של יחידי הסגולה אין אנחנו יודעים יודעים הבדל בין עם ולשון "ונכרי שעוסק בתורה הרי הוא ככהן גדול" (בב"ק לח'). וכבר אמרו חכמינו הראשונים "נקבל פני פילוסופוס חברינו" (מס' דרך ארץ רבה פה'). אבל מה שאנו דורשים בשבחה של כנסת ישראל בכלל, הוא על דבר הסגולה האלוקית הנמצאת בנשמת האומה בכללה,  וממילא היא מתגלה ג"כ בכל יחיד באיזו צורה מיוחדת".  יש את "נשמת האומה בכללה", את היסוד האחד של האומה כולה ממנו יונקים כל השבטים וכן כל יחיד ויחיד את כוחו המיוחד והספציפי. רק בדרך זו נבנית אומה שיכולה לקיים ולממש את יעודה האלוקי בכל הצדדים, ובאופן שלם. כוח זה אנו יונקים מיעקב אבינו שהוא "הבריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה. זהו האב המיוחד לכנסת ישראל, אשר סוד אחדותה העליונה חקוק הוא בנשמתו וכל הוויתו" (עו"ר א' עמ' קמ"ט).

אותה הבנה של נשמת האומה האחת מבאר הרב בדבריו על פרשתנו (שמועות ראי"ה). "ההבדל בין ישראל לעמים מתבטא בכתוב "מה רבו מעשיך ה', וכתוב מה גדלו מעשיך ה'". רבוי שייך אל  פרטים. וכתוב לא "מרובכם מכל העמים חשק ה' בכם". העמים הם בחינת ריבוי של פרטים הרבה ולכן אין קיום לעם ולמדינה בתמידיות. כמה אומות חזקות כמו סנחריב ואשור, עברו ובטלו מן העולם. לעומת זה, בישראל כתוב "אתם ניצבים היום כולכם". אמרו חז"ל, "כשם שאתם ניצבים היום, כך תתקיימו לעולם". כי יסוד הקיום תלוי באחדות היוצרת את הכלל. אחדות ה' הנמצאת בישראל, ואחדות האומה המתבטאת בערבות שישראל ערבין זה לזה".

במדרש רבה ישנה דעה נוספת. ר' נחמיה אמר, נטל ג' אבנים. אמר, אברהם יחד הקב"ה שמו עליו, יצחק יחד הקב"ה שמו עליו. ואני אם מתאחות הן ג' אבנים זו לזו יודע אני שהקב"ה מיחד שמו עלי. כיון שנתאחו, ידע שהקב"ה מיחד שמו עליו". עם ישראל נבנה משלשה אבות. כל אחד מהם מביע פן מיוחד, אולם יעקב צריך לחבר את האבות ליחידה אחת. רק  כך האומה תוכל להבנות כאומה אחת שלימה ומחוברת ולא קרועה ונפרדת. כך כותב הרב (עו"ר א' עמ' רסט') "אלוקי אבותינו, אלוקי אברהם, אלוקי יצחק ואלוקי יעקב – כל אחד ואחד קנה מדרגה מיוחדת בדרכי עבודתו. ואעפ"י שהיו מחולקים במדרגתם מ"מ עניין האחדות הוא שלם ביחוד גמור של העבודה לגבוה מעל כל גבוה ית'".

יעקב אבינו, שעל שמו נקראים אנו, מבטא את היסוד האחד, את הנשמה האחת של ישראל. הוא מחבר את שלשת האבות ליחידה אחת. דרכו נמשכת בשנים עשר שבטים מיוחדים אך מאוחדים. כל זה לומדים חז"ל מהקורה ליעקב בצאתו לגלות. אם לא נדע ונבין דברים אלו לא נוכל להיות מקיימים את יעודנו בשלמות.
כיום מוצאים אנו אנשים שמדגישים את הכוחות הפרטיים והאישיים ומזלזלים בכוחנו הכללי. אחרים, מתוך הבנה של כלל ישראל דוחים את אלה שאינם מדגישים נקודה זו. נראה להם שישנם כאלה שפוגמים ביסוד הכללי של האומה ועל כן יש לבטלם לחלוטין. אלו ואלו טועים. האומה תבנה רק מהיסוד הכללי האחד המתבטא בכל החלקים בלא יוצא מן הכלל. גם הפרטים ירצו לשאוב את כוחם מהכלל ולפעול גם למען הכלל.

כך נזכה לראות את האומה מאירה בשלמות את אור ה' בעולם.
הדפס עמוד
שלח לחבר
לראש העמוד
"בית אורות" הינו סימן רשום של American Friends of Beit Orot, Inc  © כל הזכויות שמורות  |  יצירת קשר  |  מפת האתר
האתר הוקם ע"י entry